Copy
ערכת הישרדות אירגוית - מידעון חודשי
שלום ידידיי וידידותיי,

בחודש שעבר כתבתי על "מודל בעלי העניין". הצגתי את המודל והבאתי 3 דוגמאות של חברות שפועלות על פיו. בעקבות הפרסום פנה אלי יורם לוין, אחד מקוראי הידיעון, והעיר את תשומת ליבי לכך שחשוב להציג גם את המצב הפיננסי של חברות אלו. ללא הצגת הרווחיות, אומר יורם בצדק, מנהלים לא יתייחסו למודל. אני משלים את החסר בידיעון זה ומציג את המצב הפיננסי של 3 החברות שהצגתי. תודה יורם.

בידיעון זה בחרתי לגעת באחד התחומים היותר מקובעים בארגונים, המערכת החשבונאית, ובהשפעתה על החדשנות בארגונים.

הידיעון מתחיל בחדשות, ומסתיים בהפניות לכל הפוסטים שכתבתי במהלך החודש.

קריאה מועילה ולהשתמע.

דני
 

חדשת ועדכונים

אני עוסק עכשיו בארגון יום עיון עבור הסניף הדרומי של התאחדות התעשיינים. שם יום העיון: "הישרדות והצלחה במאה ה- 21". ניתן לעיין בסדר היום של יום העיון בקישור זה.
 

השלמות למודל בעלי העניין

להלן פרטים על המצב הפיננסי של שלושת החברות שהוזכרו בידיעון הקודם.
 

חברת Novo Nordisk

חברת Novo Nordisk היא חברה ציבורית, שנסחרת בבורסה של ניו-יורק (NYSE). מחיר המניה שלה, כפי שאפשר לראות בגרף שלהלן, עולה בהתמדה. גם המשבר הכלכלי של 2008 לא השפיע על מחיר המניה.
 
גם ההכנסות והרווחים של החברה נמצאים במגמת עליה מתמדת (כל הנתונים במיליארדי $):
שנה מכירות רווח לפני מימון ומיסים (EBITDA)
2009 51 17
2010 61 21
2011 66 25
2012 78 31
2013 84 34
 
מחיר המניה, המכירות, והרווח, הם נתונים חשובים, אך הם מושפעים מהרבה משתנים שלא בשליטת החברה. נתון נוסף, שלטעמי משקף בצורה הרבה יותר טובה את היתרון התחרותי ארוך הטווח של החברה, הוא נתח השוק. גם במדד זה מציגה החברה גידול מתמיד:
בתחום הטיפול בסוכרת הגיעה החברה לנתח שוק של 27%
בתחום הטיפול בהפרעות גדילה הגיעה החברה לנתח שוק של 30%
החברה מפרסמת כל שנה דו"ח מפורט, שכולל לא רק נתונים פיננסיים, אלא גם התייחסות להיבטים החברתיים והסביבתיים של פעילותה.
את הדו"חות ניתן להוריד מקישור זה.
 

חברת Patagonia

חברת Patagonia היא חברה פרטית שאינה מפרסמת נתונים כספיים. אף על פי כן, אנחנו יכולים לעשות תרגיל חשבונאי קצר, על מנת להעריך את גודלה:
בשנת 1985 הכריזה החברה על תרומה של 1% מהמכירות לטובת ארגונים שעוסקים באיכות הסביבה. בדו"ח שפורסם ב- 2014: ENVIRONMENTAL & SOCIAL INITIATIVES 2014"" נאמר שמאז השקת התכנית חולקו 61 מיליון $, ובשנת 2014 לבדה חולקו 6.6 מיליון $. חישוב פשוט מראה שהמכירות בשנת 2014 עמדו על 660 מיליון $, ואילו גובה המכירות השנתיות הממוצע מאז 1985, עומד על 200 מיליון $. נתונים אלו מצביעים על הגידול המתמיד במכירות (וכנראה גם ברווחים) של החברה.
 

חברת Whole Foods

 

חברת Whole Foods היא בעלת רשת סופרמרקטים המשווקים מזון בריא. מטבע הדברים היא יותר חשופה למשברים כלכליים ולצמצומים בצריכה. כמו כן, לאחרונה היא מתמודדת עם תחרות עזה מצד שחקנים חדשים שנכנסו לתחום המזון הבריא. אף על פי כן אנחנו רואים שהמניה שלה מתאוששת מהמשבר של 2008:
גם ההכנסות והרווחים של החברה נמצאים במגמת עליה מתמדת (כל הנתונים במיליוני $):
שנה מכירות רווח לפני מימון ומיסים (EBITDA)
2009 9,006 720
2010 10,108 843
2011 11,699 1,064
2012 12,917 1,233
2013 14,194 1,311
 
 
כפי שכתבתי גם לגבי חברת "Novo Nordisk", מדד הרבה יותר טוב ליתרון התחרותי ארוך הטווח, הוא נתח השוק שבו מחזיקה החברה. בתחום המזון, נתח השוק מאופיין בתנודתיות גדולה. אף על פי כן, ניתן לדעתי לאמור ש- "Whole Foods" שומרת, ואף מגדילה, את נתח השוק:
  1. על פי דו"ח של החברה, יש להם עכשיו יותר מ- 370 חנויות, וצפויים לעבור את רף 500 החנויות עד 2017.
  2. על פי דו"ח של אנליסטים, החברה עלתה, בשנת 2012, 9 שלבים ברשימת קמעונאי המזון הגדולים בעולם, ונכנסה לרשימת 100 הקמעונאים הגדולים (בכל התחומים).
  3. הבעיה המרכזית של החברה כיום, היא כניסתן של רשתות "Low Cost" לשוק המוצרים הטבעיים. החברה זיהתה את הבעיה והודיעה על פתיחת חנות ניסיונית שתשווק גם מוצרים טבעיים זולים. ימים יגידו האם הניסוי יצליח.

סיכום

אין ספק שבסופו של יום, חברות צריכות להרוויח. הנתונים שהוצגו לעיל מראים שניתן לעשות זאת גם כשמקפידים על דרך אתית ולא פוגענית.
 

המערכת החשבונאית והשפעתה על החדשנות בארגונים

במחזה "הנרי השישי", כותב שייקספיר: "אם אנחנו רוצים ליצור חברה אידאלית, אנחנו צריכים תחילה להרוג את כל עורכי הדין". בפרפרזה על אימרה זאת, כותבים  Chunka Mui ו-  Paul B. Carrollבספרם "The New Killer Apps": "כאשר מדובר בחדשנות, הבחורים הטובים מאגף הכספים, הם בדרך כלל אלו שבאופן לא מודע פוגעים בתהליך. עלינו למצוא דרך, למעט פגיעה גופנית, על מנת להגביל את המעורבות שלהם בשלבים הראשונים של תהליך החדשנות".
מה הם דפוסי המחשבה החשבונאיים שפוגעים בתהליכי החדשנות? ניתן להצביע על מספר דפוסים כאלה:
 

דפוסי חשיבה חשבונאיים:

יכולת מדידה:
כולנו מכירים את החיבה הגדולה שרוכשים מנהלים בכלל, ומנכ"לים בפרט ל- ROI (החזר על השקעה). אין בעיה להציג ROI בפרויקטים שמטרתם היא צמצום עלויות. הבעיה מתחילה כאשר מדובר בפרויקטים שמטרתם היא לשפר שירות, או לשפר חדשנות. כיצד בדיוק יכולים הכללים החשבונאיים לחשב את ההפסד שנגרם לחברת "הוט" כתוצאה מרמת שירות מחפירה, או את ההפסדים שנגרמו לחברת "נוקיה" בגלל האיחור בכניסה לשוק הטלפונים החכמים? לכן, אם מתבססים רק על מדדים פיננסיים לצורך קביעת ישימות של פרויקטים, עלולים לדלג על הרבה פרויקטים שיכולים לשפר את היתרון התחרותי של החברה בטווח הארוך.
יכולת חיזוי:
פרויקטים חדשניים הם בעלי יכולת חיזוי נמוכה. תשאלו את מנהלי קרנות הון סיכון: בכמה חברות הזנק צריך להשקיע, על מנת ליצור סיכוי סביר שאחת ההשקעות תהפוך למכרה זהב? תשאלו את חברות הפארמה: איזה אחוז בתוכניות המו"פ הופכות לתרופה מוגמרת שניתן לשווק? מה שנכון לקרנות הון סיכון, ולחברות הפארמה, נכון היום לכל החברות בכל התחומים. ההחלטות על השקעות בפרויקטים של מחקר ופיתוח לא יכולות להתבסס רק על יכולת חיזוי של התוצאות הפיננסיות. צריך להתבסס על מערכת שיקולים רחבה ומגוונת.
עיוות תהליך הלמידה הארגונית:
גילויים של המצאות פורצות דרך הוא תהליך של ניסוי וטעייה, הכולל גם הרבה כישלונות לאורך הדרך. אדיסון אמר פעם: "מעולם לא נכשלתי. רק מצאתי 10,000 דרכים כיצד דברים לא עובדים". אם לאדיסון היה רואה חשבון, הוא לעולם לא היה ממציא את הנורה החשמלית.
נכסים מוחשיים ולא מוחשיים:
החשיבה החשבונאית מכירה כמעט אך ורק בנכסים מוחשיים. בעיני אנשי הכספים רכישה של נכסים מוחשיים נחשבת להשקעה המגדילה את ערך הפירמה, ואילו רכישה או הגדלה של הנכסים הלא מוחשיים (נכסי הידע של הארגון) נחשבת להוצאה המקטינה את ערך הפירמה. כך לדוגמה: רכישת מחשב היא השקעה, אבל רכישת תוכנה היא הוצאה. בניית חדר ישיבות היא השקעה, אבל עריכת יום עיון לעובדים היא הוצאה. ניתן היה לקבל כללים אלו כאשר הנכסים המוחשיים הסבירו את מרבית ערך השוק של הפירמה, אבל כיום הנכסים המוחשיים מהווים רק 20% מערך השוק של פירמות. נוסף על כך, ידע וחדשנות הם האמצעים המובילים כיום לבידול ויצירת יתרון תחרותי ארוך טווח. לכן, החשיבה הניהולית, בעיקר כשמדובר בחדשנות, צריכה להסתכל על הגדלת נכסי הידע כעל השקעה.
אמונה לא מוצדקת במספרים:
אנחנו נוטים להאמין שדעה המגובה בנתונים ומספרים, היא בהכרח אובייקטיבית ואמינה. זאת אמונה מוטה ולא מוצדקת. בחירת הנתונים שיוצגו, ודרך הצגתם, תלויה בדעה של בעל הנתונים. זה נכון שכללי החשבונאות מנסים לצמצם את הסובייקטיביות שבנתונים, אך גם בנתונים אלו אפשר לשחק. בעלי השיער הלבן שבינינו עדיין זוכרים את פשיטת הרגל של "תדיראן מוצרי צריכה" בשנות ה- 80 של המאה שעברה. זה קרה לאחר שחשב החברה רשם במאזן, מלאי מת של מוצרים מוגמרים (מלאי שאין לו דרישה בשוק ולא ניתן למכור אותו), על פי ערך שוק מלא. בשיטה זאת הוא ניפח את ערך החברה בצורה מלאכותית והסתיר את העובדה שהחברה לא מצליחה למכור את מוצריה.
משחקי כוחות ארגוניים:
תחזיות הן עניין סובייקטיבי, ואין להן שום קשר עם עובדות. הרי איך אפשר לצפות מראש את התגובה של לקוחות למוצר שהם עדיין לא ראו? אנשי כספים הם זהירים מטבעם, וטוב שכך. אבל זאת בדיוק הסיבה מדוע אסור להתבסס רק על התחזיות שלהם כשבוחנים השקעה בחדשנות פורצת דרך.
מטרת הפירמה:
בסופו של דבר, השאלה היא מה מטרת הפירמה. אם מטרת הפירמה היא למכסם את הרווח קצר הטווח לבעלי המניות, אז השקעות בחדשנות תמיד יפסידו להשקעות ביעילות קצרת טווח. אם לעומת זאת מטרת הפירמה היא, כמו שאמר פטר דרוקר: "לשמור לקוחות, ולייצר לקוחות חדשים", אזי תהליכי קבלת ההחלטות ישמרו על האיזון הנכון בין יעילות לבין חדשנות והתפתחות.
 

מהותה של המערכת החשבונאית

הבסיס של החשבונאות המודרנית התחיל להתפתח במאה ה- 17, כשהומצאה שיטת החשבונאות הכפולה. במאה ה- 19,במקביל למהפכה התעשייתית והופעתן של החברות הגדולות, המשיכו להתפתח הכללים החשבונאיים. כללים אלו מעוגנים כיום בחוקים, ברגולציה, ובתקנים מאוד ברורים. רק השענות זאת על כללים וחוקים מאפשרת לכלכלה להתקיים, נותנת את היכולת להשוות בין פירמות שונות, לסחור במניות, ועוד דברים רבים. מצד שני, ההישענות על כללים וחוקים גורמת לכך שהמערכת החשבונאית משתנה באטיות רבה. זה מביא לכך שהמערכת עדיין לא התאימה את עצמה לעידן הפוסט-תעשייתי ולכלכלה היצירתית שאנחנו עדים לה בשנים האחרונות. לכן חשוב להכיר את המגבלות, ואת ההטיות של המערכת, ולהימנע מליפול לבורות שהיא שמה לפתחנו.
 

סיכום

בחלק הראשון של ידיעון זה הצגתי את הנתונים הפיננסיים של 3 חברות. לא הייתי יכול להציג נתונים אלו, ולהסביר אותם, ללא קיומם של כללים חשבונאיים ברורים המחייבים את כל החברות.
מצד שני, אסור לנו להתבלבל. חישובים חשבונאיים הם רק חלק מהנתונים שאנחנו צריכים לקחת בחשבון כשאנחנו בוחנים כדאיותם של פרויקטים. הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בפרויקטים בתחום החדשנות.
 

רשימת פוסטים שפרסמתי החודש:

 
להתראות בחודש הבא...
 
כל הזכויות שמורות לדן נועם 2014 ©
הכתובת שלנו
דן נועם - ערכת הישרדות ארגונית
Zugan 18, Lehavim, Israel
Lehavim 85338
Israel

Add us to your address book