Copy
ערכת הישרדות אירגוית - מידעון חודשי
שלום ידידיי וידידותיי,

בהמשך סדרת המידעונים העוסקים בלמידה ארגונית, נעסוק הפעם במקורות מידע חיצוניים לארגון.
בזה אני משלים סידרה של 4 ידיעונים הדנים בלמידה ארגונית.

זהו ידיעון מספר 17. הגיע הזמן לצאת לחופשה ולתכנן דברים חדשים. תודה לכל הקוראים הנאמנים, תודה לכל העוקבים השקטים, ותודה מיוחדת לאלו שטרחו והגיבו.

אתם מוזמנים להמשיך לעקוב אחר הבלוג. ניתן להירשם לבלוג (בעמודה הימנית למעלה) ולקבל הודעה למייל על כל פוסט חדש שמתפרסם.

קריאה מועילה ולהשתמע.

דני

מקורות מידע חיצוניים

אנחנו חיים בתקופה בה שינויים מתרחשים במהירות, והשפעתם מורגשת לא רק בסביבתם הקרובה. טכנולוגיות התקשוב, הן אלו שמחוללות את השינויים, והן גם אלו שמפיצות אותם במהירות בכל העולם. במציאות כזאת ארגונים לא יכולים להסתגר בד' אמותיהם ולסמוך אך ורק על הידע המצוי אצלם.
 

לגלוש או לא לגלוש

מנהלים בארגונים רבים שואלים את עצמם האם לאפשר לעובדים שלהם לגלוש באינטרנט בזמן העבודה. הטיעונים נגד ידועים וברורים. בזבוז זמן וחשיפת מידע רגיש, הם העיקריים שבהם, אך יש גם הרבה סיבות מדוע צריך לאפשר זאת:
  1. סביבה טבעית – העובדים של היום רגילים לחיות בסביבה פתוחה וחופשית. מניעת הגישה לאינטרנט במסגרת העבודה, יוצרת סביבה לא טבעית ולא נעימה, ולכן פוגעת במוטיבציה.
  2. חוסר אמון – מניעת גישה לאינטרנט משדרת מסר של חוסר אמון בעובדים: לא סומכים עליהם שלא יגלשו כל היום באינטרנט במקום לעבוד. לא סומכים עליהם שלא יפיצו מידע פנימי ומסווג של הארגון. אווירה של חוסר אמון היא אווירה מתסכלת הפוגעת במוטיבציה.
  3. זה לא יעיל – למרבית העובדים יש טלפונים חכמים, ולכן מניעת גלישה בזמן העבודה דרך הרשת הארגונית היא לא מעשית, ולכן לא יעילה.
  4. BYOD – זאת המדיניות החדשה בארגונים רבים (בעיקר בחו"ל). המשמעות: Bring Your Own Device. במסגרת מדיניות זאת מאפשרים לעובדים להביא את המחשב הנייד שלהם, או את הטאבלט שלהם, ולהתחבר לרשת הארגונית.

עד כאן מספר נימוקים בעד מתן אפשרות לעובדים לגלוש באינטרנט. אבל ידיעון זה אינו עוסק בגלישה פרטנית ומקרית באינטרנט, על ידי חלק מהעובדים, וללא תכנון מרכזי. מטרת הידיעון היא להציג מספר גישות וכיוונים לניצול הגישה לאינטרנט בצורה ארגונית מתוכננת, על מנת להשיג יותר טוב את מטרות הארגון. כיוונים אלו יוצגו להלן.
 

מודיעין תחרותי

מחקרים מראים שארגונים מופתעים מ- 70% מהמהלכים שמתרחשים מחוץ לארגון. כלומר: ארגונים מופתעים מ- 70% מהמהלכים של המתחרים שלהם. ארגונים גם מופתעים מ- 70% מהחידושים הטכנולוגיים, או החידושים האחרים המתרחשים בסביבה העסקית. הפתעות יכולות להיות מאוד נעימות, כאשר הן הפתעות טובות, אבל ההפתעות שמפתיעים אותנו המתחרים שלנו הן בדרך כלל לא כל כך נעימת. לכן כדאי מאוד שנצמצם את מספר ההפתעות ככל האפשר.

על מנת להתמודד עם מצב זה, קיימת מתודולוגיה מוכרת ומבוססת של "מודיעין תחרותי". לעניות דעתי, כל ארגון, בכל סדר גודל, חייב למסד פונקציית מטה שתעסוק בנושא. גודל הפונקציה, התקציב שלה, והיעדים שלה, יקבעו על פי אופי הארגון וגודלו.

היות והמודיעין התחרותי הוא דיסציפלינה מוכרת ומבוססת, אסתפק במספר קישורים לאתרים מרכזיים:


תגלית ממוזלת

"תגלית ממוזלת" היא מצב בו, כתוצאה מצרוף נסיבות שונות, מגלים משהו ללא כוונה. לנו מוכר הסיפור על שאול המלך שיצא לחפש אתונות ומצא מלוכה. באנגלית השתרשת המושג Serendipity, הלקוח מההגדה על שלושת נסיכי סרנדיפ (השם הקדום של סרי לנקה).
 
רבות מהתגליות הגדולות של האנושות התגלו במקרה:
  • התפוח שנפל על ראשו של ניוטון.
  • קולומבוס חיפש את הדרך להודו וגילה את אמריקה.
  • גילוי העיקרון מאחורי מדפסות הזרקת דיו בידי מהנדס של חברת קנון אחרי שהניח את המלחם שלו בטעות על העט שלו ודיו יצא מקצה העט לאחר מספר דקות.
 
על מנת להגדיל את הסיכוי ל"תגלית ממוזלת" צריך לייצר כמה שיותר מפגשים (ממשיים או וירטואליים) עם מומחים ואנשי מקצוע במגוון רחב של תחומים. רשת האינטרנט היא סביבה מצוינת ליצירת מפגשים אלו. על מנת לייצר הזדמנויות להיווצרות "תגליות ממוזלות", צריך להשתתף בצורה פעילה בקבוצות דיון, פורומים, בלוגים, וכדומה. כאשר אני אומר שצריך להשתתף בצורה פעילה, אני מתכוון שעל מנת לקבל צריך גם לתת. רק על ידי נתינה אמיתית, נתינה מרצון, נתינה שאינה תלויה בדבר, ניתן לייצר יחסי אמון שאפשרו בסופו של דבר גם לקבל.
 

חוכמת ההמונים

בזמן האחרון מרבים לדבר על "חוכמת ההמונים". על כך שהפתרון שיינתן על ידי קבוצה גדולה של אנשים, שמגיעים מדיסציפלינות שונות, יהיה ברוב המקרים פתרון יותר טוב מפתרונם של מומחים בודדים.
 
אתר Innocentive הוקם בשנת 2001 על מנת לחבר בין ארגונים להמונים שנמצאים בחוץ. ארגונים יכולים להעלות לאתר אתגרים (Challenges), ולהציע תשלום תמורת פתרון. הארגונים יכולים להעלות את האתגר בעילום שם, או בצורה גלויה. באתר רשומים יותר מ- 350,000 פותרי פתרונות; הועלו אלפי אתגרים; אחוז ההצלחה של הפתרונות עומד על 85%; ועד עתה חולקו פרסים בשווי של יותר מ- 40 מיליון $. האתר מאפשר לחברות גם לפתוח תתי אתרים ייעודיים. תראו לדוגמה את האתר של חברת AstraZeneca.
 
חברת Nike משתמשת בבסיס הלקוחות שלה על מנת לקדם את החברה ולפתח מוצרים חדשים:
 
 
 

חדשנות פתוחה

האם שני ארגונים יכולים להיות בו זמנית גם מתחרים וגם משתפי פעולה? זה נשמע לכם הזוי? אם כן, אז אתם טועים ובגדול.

במאמרים מקצועיים התחיל להופיע מושג חדש: Coopetition (Cooperation + Competition)
ראו לדוגמה את האתר Sage Bionetworks המחבר יחד חברות בתחום הביוטכנולוגיה.

אין זה מקרה שרוב הדוגמאות המובאות כאן לקוחות מתחום הפארמה והביו טכנולוגיה. העלויות הגבוהות הכרוכות בפיתוח תרופה חדשה, והצורך לפתח תרופות ממוקדות, המיועדות למספר קטן של לקוחות, מחייב את החברות הפועלות בתחום זה, למצוא מודלים עסקיים חדשים, כדוגמת: FIPNET (Fully Integrated Pharmaceutical Network) או VIPCO (Virtually Integrated Pharmaceutical Company). לקריאה נוספת:
 

 

 

רשימת פוסטים שפרסמתי החודש

 

 

כל הזכויות שמורות לדן נועם 2014 ©
הכתובת שלנו
דן נועם - ערכת הישרדות ארגונית
Zugan 18, Lehavim, Israel
Lehavim 85338
Israel

Add us to your address book