מתוך כל מה שטוב וכל מה שאינו, אני בוחרת הפעם שני מקרים מהותיים שהתרחשו בחודש האחרון עליהם כדאי לנו להיעצר ולהתעכב:
הראשון, אירוע המורכב מ-3 אירועים שלכאורה אין ביניהם קשר:
1. עבודתו של דוד ריב בתערוכה הראשונה שנפתחה במוזיאון רמת גן המחודש, הוסרה בעקבות החלטת ראש העיר רמת גן. תהליך גישור בין האמנים לעירייה נכשל וכתוצאה נסגרה התערוכה ואוצרת התערוכה התפטרה. (מוזיאון רמת גן: המוסד והישראליות ניצחו את המוזיאון?)
בשלוש ערים מרכזיות בישראל בחודש אחד מורגשת התערבות גסה בחופש האמנותי של מוסדות אמנות ואנשי מקצוע אמנותיים. התערבות הפוגעת ביכולת של האמנות להתקיים באופן תקין בישראל.
אל לנו לעצום עיניים, אל לנו לפספס את הקשר בין שלושת המקרים,
עלינו להבין לעומק את הקשר העמוק של מהלכים אלו לערעור המחשבה וביטוי החופשיים והדמוקרטיה בישראל. זו לא עוד כותרת, זו לא פעולה הזויה המתרחשת במשמרתה של הממשלה הקודמת.
זה קורה כאן ועכשיו.
השני, מקרה שמתואר באופן הטוב ביותר בעיני בטור שכתב יהונתן גפן בשם- 'מי הרג את עמאר אסאד'
אין מילים טובות יותר ממילותיו של יוהנתן גפן
מי הרג אתעמאר אסעד, הפלסטיני המסכן? מה הייתה הסיבה ואיך זה ייתכן? "אל תצביעו עלי", אמר השומר במחסומים, "הוא סרב להזדהות, וממש לא נראה בן 80. הוא התחיל להשתולל, אז שמנו עליו אזיקים. גררנו אותו למעצר במבנה נטוש, וכמו תמיד, סתמנו לו את הפה ואת העיניים בפלנלית. הוא שכב על הרצפה הקרה והתחנן, אבל זה לא אני שהרג את הזקן".
מי הרג את עמאר אסעד, הפלסטיני המסכן? מה הייתה הסיבה ואיך זה ייתכן? "לא אני", אמר המ"מ הנרגז, "הוא לא שיתף פעולה, וגם לא זז... בגלל הבד על העיניים חשבנו שהוא נרדם, אז הידקנו אזיקים ועזבנו אותו שם. ואולי הוא מחבל? לא רצינו להסתכן, אבל זה לא אני שהרג את הזקן".
כמה ימים יעברו, ואנחנו נשכח.. כי אירוע רודף אירוע וקשה לעמוד בקצב העוולות.
המדרון כבר אינו חלקלק, אנחנו עומדים בראש הצוק.
גם אבי הוא בן 80.
אני מתקשה להסתכל בעיניו ולומר לו שעוד יהיה טוב.
הוא כבר יודע שכל שנותר לו הוא לעשות את המעט שעוד ביכולתו כדי לתקן
אבל העתיד כבר תלוי באחרים.
בנו. המשימה היא שלנו.
ואצלנו- אנחנו פועלים ליצירה על פני הרס, לביטוי, אוורור, וחיבור
בין חברות, עולמות ותחומים (באמנות)
ענת לידרור, מנהלת המרכז המשותף לאמנות ואוצרת גלריה גבעת חביבה.
סדנת מגירות אינטימית עם קרן פרגו בהשראת התערוכה ריקוד שלום
מוזמנות ומוזמנים לסדנה בהשראת התערוכה 'ריקוד שלום' המוצגת כעת בגלריה גבעת חביבה לאמנות. 4 שעות של יצירת אמנות אישית נינוחה בחברותא עם כיבוד טעים. להמשך מידע והרשמה לסדנא כאן
הפעם אנחנו מקדישים את ה-אירוע של התערוכה לעולם הריקוד:
מה בינו ובין אמנות פלסטית והאובייקט, מה בינו לבין המילים. מה קורה בחברה הערבית בתחום הריקוד ואיך השפיעה הקרונה על רקדנים בתחילת דרכם ועל דמויות מובילות בתחום בישראל.
אנו מתכבדים לארח את רנה שינפלד- כוהנת המחול הישראלי, ראבעה מורקוס- פורצת דרך וחלוצה אמיתית בתחום המחול בחברה הערבית, ד"ר הניה רוטנברג- חוקרת מחול שתספר על הקשר בין ריקוד וציור ועל הריקוד הפוליטי בהקשר יחסי יהודים ערבים בישראל.
יחד איתם תהיה כמובן קרן פרגו האמנית היוצרת בתערוכה הזוגית ריקוד שלום.
נשמע, נשוחח, נדבר ונחווה יחד.
לכל הפרטים על האירוע כאן
לינק ישיר להרשמה כאן
למעוניינים לבקר בתערוכה בנוכחות האמנית ו/או לרקום יחד עם קרן בעבודת הרקמה שהיא יוצרת:
כל יום רביעי - אפשר לפגוש את קרן פרגו במפגש רקמה משותפת או פשוט לחוות את התערוכה עם האפשרות לשאול את קרן כל מה שעולה על דעתכם. כל הפרטים כאן
בבית הספר GH לאמנות, נפתח בקרוב קורס סמסטריאלי בהדפס - שני מקומות נותרו בו. הקורס הוא חגיגת הדפס אמיתית בהנחייתו של משה רואס. מי שהיה בשנה שעברה בתערוכת ההדפס כבר יודע על מה מדובר. לכל הפרטים:
כל הפרטים כאן
בית הספר GH לקרמיקה מצליח למרות הכל לשמור על לימודים פתוחים, העשייה שוקקת ואתם מוזמנים לביקור סטודיו מקוון עם אבנר זינגר ביום רביעי הקרוב בחסות העמותה לאמנים יוצרים בישראל. כל הפרטים כאן
רוצים לדעת על מה שעוד מתרחש בגבעת חביבה?
לחדשות מרכז גבעת חביבה כאן
