Copy
האנקדוטות החודשיות של עדן - מחשבה וחינוך מעשירים ומעשירים את כולנו.
Eden's Anecdotes
לאתר של עדן

מהן האנקדוטות?

האנקדוטות שלנו דנות בעניינים כלכליים, חדשות ומניות. מטרתן לחנך ולעניין את הקורא הטרוד בענייני היום יום ומהוות מעין הפסקה מתודית במשך היום כדי לחשוב כיצד כל אחד מאיתנו יכול לשפר את מצבו הכלכלי.
לבלוג של אסף

מה פתאום קיבלתי את המייל הזה?

המייל הזה נשלח באופן אישי, אפילו אישי מאוד! אם קיבלת אותו, אתה כנראה שותף שלנו, או לאחר שהורדת את המכתב שלנו באתר, או נפגשנו איתך בעבר. בכלל, זה אומר שחשבנו עליך , הכל כחלק מיחס אישי שאנחנו מקפידים לתת. אם אין ברצונך לקבל ממני אנקדוטות () קטנות, פיננסיות וחינוכיות מידי שבועיים, לאו דווקא בנושא מניות, שמעוררות את המחשבה בהפסקת הקפה במהלך היום, שלח לי מייל חזרה או השתמש בלינק ההסרה. אני לא מהמציקים. אפשר להעביר באופן חופשי כמובן.... 

אזהרות והבהרות

אין באמור לעיל המלצה לקנות, למכור או להחזיק נייר ערך כלשהו או לבצע פעולה כלשהי. לפני ביצוע פעולה פיננסית כלשהי יש להתייעץ עם מומחה. במידה ומוזכרים ניירות ערך, יש להניח שיש לי ולשותפויות אותן אני מנהל פוזיציה גדולה ואינטרס אישי גדול בכל הניירות המוזכרים במייל הזה. אנו עשויים למכור או לקנות כל אחד מהניירות המוזכרים ללא הודעה מראש. אינני יועץ השקעות, יועץ מס, רו"ח או עו"ד. לפני כל פעולה פיננסית כלשהי יש להתייעץ עם מומחה בתחום שיתאים את ההשקעה למשקיע! מכתב זה לא מהווה ולא מיועד להוות הצעה לציבור לפי סעיף 15א(א)(4)(א) לחוק ניירות ערך. המפרסם אינו מתכוון למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם עולה על שלושים וחמישה. מכירת יחידות השתתפות בשותפות תיעשה למשקיעים אשר מספרם אינו עולה על שלושים וחמישה בסך הכל והליך בחירתם יקבע על פי שיקול דעתו הבלעדי של השותף הכללי. כל התשואות, אם מוצגות, הינן תשואות עבר ואינן מייצגות או מבטיחות תשואות עתידיות כלשהן.
שלום <<First Name>>, מה שלומך?

כמו בכל חודש בחודשו - האנקדוטות שלנו אצלך בתיבה.

אני מקווה שנהנית בחגים ! 

ברצוני להתנצל בפניך שללא שום התראה מוקדמת לא שלחתי לך את האנקדוטות של חודש ספטמבר. לא מעט אנשים התלוננו בפני ובצדק. אוכל לתרץ ולומר שהיה חודש עמוס חגים, אך האמת היא שהרגשתי חסר אנרגיה לכתוב והחלטתי שאקח לעצמי חופש בחגים. לדעתי לקחת חופש מהשגרה האינטנסיבית זוהי חובה על מנת שנוכל להמשיך ולעסוק בעיסוקנו לאורך זמן.

איך הזמן חולף לו. לא הרגשתי, אך בחודש הבא האנקדוטות בנות שנה. הגיליון הזה הוא גיליון 13 של האנקדוטות - גיליון בר המצווה.

אקטואליה והסטוריה
מזמן לא דיברנו על אקטואליה. חשבתי שהפעם אקטואליה תהיה במקום כי יתכן ואנו בפני תקופה סוערת בשווקים. 
היום, אי אפשר לדבר אקטואליה בשוק ההון מבלי להזכיר את תקרת החוב באמריקה והשבתת השירותים הממשלתיים הלא חיוניים. המאבק בין שתי הסיעות באמריקה, הדמוקרטים והרפובליקנים, שוב מרקיע שחקים. הפעם הקרב ניטש על מה שנקרא בסלנג: "אובמה-קר (Obamacare)" או בשמו המלא -  Patient Protection and Affordable Care Act. אישית, כשאני רואה את הבלגן בחדשות אני מחייך ונזכר בחיים רמון בשנת 94', אז איש צעיר ונמרץ בן 44 שניסה בתור שר הבריאות להעביר את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שכיכב בכל מהדורות החדשות של מבט. אני זוכר את הצעקות והבלגן שהשתולל בארץ לקראת מעבר החוק כאילו זה היה אתמול. חוק שחיכו לו 40 שנים. מאז ועד היום הגיעו נציגים ממדינות שונות למדינת ישראל הקטנה, ללמוד כיצד הצליחו ליישם כאן את הרפורמה שנחשבת לאחת הרפורמות החברתיות העמוקות והחשובות ביותר בהסטוריה של המדינה. גם האמריקאים שלחו משלחות מכובדות ממשרד הבריאות האמריקאי ללמוד מאיתנו על יישום הרפורמה ולאחרונה קיבלנו מחמאות מה - OECD

נריץ קדימה עשרים שנים. אמריקה מנסה להעביר חוק דומה. המצב באמריקה שונה מהמצב בישראל ערב העברת החוק היות ובישראל רוב האוכלוסיה היתה מבוטחת עצמאית וכמו כן המחירים של טיפול רפואי באמריקה גבוהים בהרבה מאשר בכל מדינה אחרת. החוק עצמו הוא חוק אוטופי ויפה, בדומה לחוק בארץ ובבסיסו הזכות שלכל אזרח תהיה האפשרות לבטח אותו ואת משפחתו בביטוח רפואי ולהבטיח שיקבל טיפול רפואי, ללא קשר למצב בריאותו הנוכחי. החוק מעודד הפחתת השימוש בתרופות ועידוד אורח חיים בריא, הפחתת התלות במערכת הבריאות ועוד ועוד. התשלום עבור הביטוח הרפואי יהיה ביחס להכנסת המבוטח ולא ביחס למצבו הבריאותי (מזכיר לכם מדינה כלשהי?).

הרבה דברים נאמרו על אובמהקר. למשל, שהיא תעלה 1.1 טריליון דולר למשלם המיסים האמריקאי לאורך עשר שנים. וואו, נשמע הרבה ומפחיד. אם נניח שהמספר הזה נכון, זאת אומרת שמדובר ב 110 מיליארד דולר בשנה. תקציב ארה"ב לשנת 2012 היה 3.6 טריליון דולר או 3600 מיליארד דולר. אם נניח שהתקציב ישאר קבוע כמו שהוא, מדובר על גדילה של 3% בתקציב בשנה. מצד שני, אנשים שוכחים - החוק אינו עומד לבדו והוא כולל קיצוצים בתוכניות אחרות. בנוסף, החוק יוריד את ההוצאה הממוצעת שמוציא אמריקאי על ביטוח בריאות ולכן יעלה את רמת החיים באמריקה, קרי, האמריקאים יוציאו יותר ולכן הכנסות הממשלה ממיסים יעלו. יוטלו מיסים נוספים על חברות התרופות והחברה האמריקאית כולה תהפוך לפרודוקטיבית יותר- למשל, אם בעבר אנשים היו צריכים לעזוב את הלימודים כדי לתמוך בבן משפחה חולה ובכך גוזרים על עצמם עבדות לשארית ימיהם - כיום המצבים האלו יתמעטו. קשה לומר האם התוכנית תעלה כסף או תחסוך כסף, המספרים שנזרקים לאוויר הם לרוב פופוליזם, אך מה שבטוח היא תהפוך את חייהם של מיליוני אנשים לטובים יותר.

הרפובליקנים, ובתוכם זרם "מסיבת התה" תיכננו כבר מעל שנה את מה שאנו רואים כיום. הם משתמשים בתקרת החוב, איזשהו מספר אקראי שנבחר מסיבות הסטוריות ובעבר עלה כל הזמן, בתור קלף מיקוח כנגד ממשל אובמה, בין השאר כדי לכפות קיצוצים על הממשל ולהפיל את אובמה-קר. את הקלף של התנגדות לתקציב והשבתת הממשלה הם כבר ניצלו. מזכ"ל האוצר אמר שלממשלה האמריקאית יגמר הכסף ב17 באוקטובר וכבר נשמעים קולות מצד הרפובליקנים של "לא מאמינים לו" וש "אנו לא יודעים מה יהיו ההשלכות אם לא תורם תקרת החוב, אך אנו מוכנים להסתכן". ממש כמו ילדים קטנים - שהרי התוצאות יכולות להיות החל משום כלום להרות אסון פיננסי כלכלי. האנק פולסון, שר האוצר ב 2008 ולשעבר מנכ"ל גולדמן זאקס, סיכם את העניין בצורה מעניינת ואמר ש- "הרפובליקנים לוקחים את אמא שלהם כבת ערובה אך הוא לא מאמין שהם יפגעו בה". 

בכל מקרה מסתמן שהמאבק הפוליטי בוושינגטון מגיע לשיאי טמטום חדשים בה הפוליטיקאים מראים שהם יעשו הכל כדי להשמע, להראות ולהשפיע - בכל מחיר, ולכפות את האג'נדה שלהם. גם בינה לבין עצמה הסיעה הרפוליקנית מפולגת ובשנים האחרונות הפכה להיות קיצונית ושמרנית יותר. דעתי האישית היא שאובמה-קר היא רעיון יפה, חברתי וחשוב במאבק להקטנת הפערים בין עשירים לעניים. כמו כן דעתי שהדרך לצאת ממשבר היא לא על ידי קיצוצים אלא ההפך. אם נסתכל על ההסטוריה - ביפן היו קיצוצים וראו לאן היא הגיעה, ביוון ובאירופה היו קיצוצים עמוקים וראו לאן הם הגיעו (אירופה אולי לא בכותרות אך אל תטעו, המצב שם רחוק מלהיות מזהיר וכך הוא יהיה בשנים הקרובות). לאחרונה יפן מנסה לצאת מהמשבר בן 20 השנים שאליו נכנסה על ידי "בזבוז" יתר, 20 שנים מאוחר מידי. הניסיון וההסטוריה מראים לנו שלרוב הצורה לצאת ממשבר היא דווקא לבזבז יותר. אנשים נוטים לחשוב על תקציב ממשלות בתור כלכלת מיקרו - למשל כלכלה של משק בית - שאי אפשר להוציא יותר ממה שאתה מכניס. אך ממשלות שונות ממשק בית בהרבה אופנים, שהעיקריים בינהם הם שממשלות שולטות במטבע שבו הן חייבות (חלקן לפחות, ארה"ב במיוחד וגם ... תתפלאו - ישראל, ש 83% מהחוב שלה הוא בשקלים) והן קיימות לנצח (עקרונית), מה שנותן להן את האפשרות ללוות יותר מאשר הן מכניסות, תוך כדי הסתמכות על כך שהגידול בהכנסות הממשלה (הצמיחה במשק) פלוס האינפלציה גדולים מהגירעון בתקציב (העודף בהוצאות מעל ההכנסות של הממשלה). בצורה הזו החוב הממשלתי גדל מספרית (נומינלית) אך ערכו הריאלי נשאר קבוע או פוחת. לעיתים גם אם ערך החוב הריאלי עולה, היות וישנו גידול ריאלי בכלכלה, גם גידול ריאלי בחוב הממשלתי יכול להיסבל. 

אישית, לדעתי, אין מה לפחד מהר החובות באמריקה. עם זאת, יש להקטין את הגירעון כמה שיותר מהר. כשהגרעון יקטן, הר החובות יתכווץ מעצמו, עם הזמן. גירעון סביר הוא סביב 3%, כיום האמריקאים מסתובבים סביב 7%. איך מקטינים את הגירעון? מתניעים את הכלכלה! כלומר - מבזבזים, מגדילים את הר החובות, זמנית, בכדי להקטין אותו בעתיד. מה שנקרא - ירידה לצורך עליה. זה כבר החל לקרות - הבזבוזים האינסופיים של הממשלה החלו לשאת פרי אחרי 5 שנים! לרוב האנשים טווח ראיה קצר. במיוחד לפוליטיקאים יש טווח מבט קצרצר - עד גמר הקדנציה שלהם, במקרה של הקונגרס היא שנתיים בלבד ובסנאט - 6 שנים. "אחרי המבול" זו הססמא. בשני המקרים הקדנציה קצרה מידי בכדי להקנות טווח מבט של 20 שנים ומעלה הדרוש ע"מ לנהל חוב ממשלתי.
 

תזמון השווקים

בעבר כבר כתבתי לכם שתזמון השווקים ע"מ "להנות מהעליות ולברוח מהירידות" הוא משימה שדינה להכשל, במיוחד אם עוסקים בה לאורך זמן. באנקדוטות ששלחתי בינואר השנה הראיתי כיצד אדם שמפספס את עשרת הימים הטובים ביותר בתקופת השקעה של 10 שנים (3652 ימים) מפספס חלק ניכר מהתשואה לאורך כל 10 השנים האלה. אדם שמפספס את 20 הימים הטובים בעשר השנים מקבל תוצאות השקעה גרועות מאוד. שאלתי את השאלה - איך נדע לתפוס את עשרת הימים הטובים האלה במשך עשור שלם? זה כמו לחפש מחט בערימת שחת! כנראה שלא נדע. וגם אם נדע, זה פשוט לא שווה את זה. מה אם באותו יום נהדר נהיה בחופש עם הילדים? עדיף להיות כל הזמן מול המסך? עדיף לקנות מניות טובות ולהיות בשוק ולהודות בכך שלא נדע לתפוס את הימים הטובים. עדיף פשוט לקום בבוקר, לעסוק בעיסוקנו ובערב לומר: "וואו איזה יום טוב היה לי היום".

פיטר לינץ' אמר בעבר: 
"Far more money has been lost by investors preparing for corrections or trying to anticipate corrections than has been lost in corrections themselves." (Peter Lynch)

כלומר - משקיעים איבדו הרבה יותר כסף בכך שניסו לתזמן משברים מאשר במשברים עצמם. ראינו זאת - למשל באמצע 2012 אנשים פחדו להשקיע בשותפות שלנו כי חשבו שעומד להגיע גל של ירידות, מאז התיק עלה ביותר מ 50%. האנשים האלה הפסידו את העליה וחבל. כיום, אותם אנשים יחשבו: "השוק עלה הרבה, נחכה שירד לפני שניכנס". אין לזה סוף.

למרות זאת - הנה משבר מאיים להגיע והמניות יורדות, פשוט כי משקיעים מנסים להמנע מהמשבר, לברוח לפני המבול. מוכרים. בזמן הזה, משקיעי ערך נכנסים ומצליחים לדוג מניות במחירי סוף עונה. 

איך זה יכול להשפיע עלי?

כמו תמיד גלי ההדף של משברים יכולים להגיע בכל מיני צורות. לדעתי, אם ארה"ב אכן תיכנס לדיפולט, כנראה הדבר הראשון שנרגיש הוא עליה חדה בשערי הריבית בעולם. האמת היא שאף אחד לא יודע.

השבוע הקרוב

אינני נוהג לתת תחזיות, אך לדעתי, יתכן והשבועיים הקרובים יהיו סוערים במיוחד. יתכן שנראה ירידות משמעותיות בשווקים, יתכן שנראה הורדות דירוג נוספות לאמריקה. יתכן גם שלא יקרה כלום והשוק למד את הלקח מהסאגה הדומה שהיתה בשנת 2011. בכל מקרה שלא יהיה, אך אל לכם לפחד. זהו בדיוק אותו הסרט מ 2011, 2008, 2001, 1998, ועוד משברים רבים לפני. דווקא עכשיו יש להכין כסף להשקעה! דעו לכם שאנו בעדן נהיה מוכנים עם אצבע על ההדק. איננו מנסים לתזמן את השוק. כבר התחלנו לקנות מספר מניות שלדעתנו הפכו להיות זולות לאחרונה, כי איננו יודעים אם יבוא גל ירידות גדול או שלא. אנו קונים כי זול עכשיו. איננו מנסים לשער האם נגמרו הירידות או הן רק מתחילות. אנו משאירים זאת לנביאים, אנו מוכנים לקנות עכשיו, גם אם יתכן שאנו מקדימים. הווארד מארקס, משקיע ערך מפורסם אמר:

"A hugely profitable investment that doesn't begin with discomfort is usually an oxymoron." (Howard Marks)
 
 
אכן בטווח הקצר יתכן שנרגיש אי נעימות, אך שוק המניות הוכיח אינספור פעמים בעבר שהוא יודע לתגמל משקיעים עבור אי הנוחות שהרגישו. 
לאלו מכם שבכל אופן רצו לתזמן את השוק וחיכו עם ההשקעה בעדן לזמן נוח יותר, לעניות דעתי העתיד הקרוב מאוד עשוי להוות נקודת כניסה נוחה.

יתכן שיהיו ירידות בשווקים. אולי. מה שבטוח הוא שבעוד 5 שנים החברות אותן אנו מחזיקים ימשיכו להתקיים וימשיכו לעשות עסקים כרגיל. אנשים עדיין יאכלו, ישתו, חברת קוקה קולה עדיין תמכור קוקה קולה, וולס פארגו עדיין תיתן הלוואות, חילן תמשיך להדפיס תלושי משכורת ורמי לוי ימשיך למכור עגבניות בסופר. עולם כמנהגו ינהג, בלי כל קשר לתקרת החוב באמריקה בשבוע הבא.

© כל הזכויות שמורות 2013, אוליאל דרייפוס נתן השקעות הון בע"מ ועדן ניהול שותפויות בע"מ.
ניתן לראות גליונות קודמים בארכיון שלנו.
Email Marketing Powered by Mailchimp